החלטה בתיק ב"ל 2743-08

1.      לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה.

2.      ביום 4/11/12 התקבלה חוות דעתו של פרופ' וולטר מרקביץ בעקבות החלטת בית הדין מיום 20/5/12.  

3.      יצוין, כי פרופ' מרקביץ הוא המומחה השלישי הממונה בתיק, והשתלשלות העניינים בתיק זה פורטה בהרחבה בהחלטתנו מיום 17/5/12.

4.      ביום 12/11/12 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלת הבהרה (השאלה עצמה מופיעה בס' 12 לבקשת הנתבע). בתגובתו התנגד התובע להפניית השאלה מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל והפניית השאלה למעשה מבקשת לערער על נוסח השאלות שהופנו ע"י בית הדין. כמו כן, טוען התובע, השאלה לא נועדה להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.   

5.      בפסיקה ובהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג  שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה.  נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

6.      עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.

7.      לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלת ההבהרה, זאת משהיא עומדת באמות המידה אשר הותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, נוסח השאלה ישונה כפי שיפורט להלן.

8.      מצאנו כי יש מקום להפנות למומחה את השאלה - מהטעם שהדבר יבהיר את הנקודה הנוגעת לתרומת העבודה על החשת האירוע (להבדיל מגרימה), ומידת תרומה זו. 

9.      בכל הנוגע לטענות הנתבע בבקשתו בדבר מושגים בהם המומחה עשה שימוש כגון  "לא ניתן לשלול" ו- "ייתכן", מושגים אשר לטענת הנתבע מצביעים על כך שהמומחה לא קבע קביעה פוזיטיבית מספקת: מאז פסה"ד בעניין שרלוט ויינמן, אליו הפנה הנתבע, ניתנו ע"י ביה"ד הארצי פסקי דין אשר קבעו אחרת. כך, בעניין דורית גלס נקבע כי יש לבחון בכל מקרה את חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות בכללותן תוך בחינת הקשר הדברים בו נעשה שימוש בביטויים כגון "יתכן" ו"עלול" ואין להתייחס למילים אלה באופן טכני גרידא. יפים לכאן דבריו של ביה"ד הארצי בעניין דהן , אשר צוטטו בתגובת התובע, כי באשר מדע הרפואה אינו מדע מדויק הרי שלא פעם רופאים משתמשים במונחים מסוימים מתוך זהירות, אך אין ללמוד מכך, בכל מקרה ומקרה, כי המומחים לא קובעים קביעה פוזיטיבית.   

10.  למקרא חוות הדעת של פרופ' מרקביץ בשלמותה, עולה כי המילה 'יתכן' בתשובת המומחה לשאלה ו', המתייחסת להחשת המחלה  - אין בה כדי לשנות או להוביל למסקנה כי המומחה לא קבע קביעה פוזיטיבית בעניין זה. כך גם לגבי קביעתו כי לא ניתן לשלול קשר סיבתי בין העבודה לאוטם, מבחינת הגרימה, אם כי לעניין הגרימה המומחה ממילא קבע שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מגורמי סיכון אחרים.  

11.  על כן, לא טעמים אלו הם שהובילו אותנו להפנות את השאלה אלא הטעם שתואר לעיל אשר נועד להבהיר את מידת ההשפעה של העבודה על המועד בו הופיע האוטם, ועל כן השאלה תנוסח בהתאם, כדלקמן:

"מחוות דעתך ניתן להבין כי השפעת העבודה על גרימת האירוע הלבבי הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, אם כי לעבודה הייתה השפעה על החשת האירוע הלבבי. הנך מתבקש להשיב - האם השפעת העבודה על החשת האירוע הלבבי  זניחה או פחותה בהרבה ביחס ליתר הגורמים שהשפיעו על התרחשותו, או לא? אנא הסבר".

12.  במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.

13.  הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ‏י"ט טבת תשע"ג, ‏01 ינואר 2013     בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.